פסק-דין בתיק עפ"ת 342-02-11

לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: " בית משפט לתעבורה"), הכרעת הדין ניתנה ביום 1/7/10 וגזר הדין ניתן ביום 4/11/10, על ידי כבוד סגן הנשיא השופט א. סלאמה בתיק תת"ע 611-10-09.

המערער הובא לדין בגין כך שביום 11/7/09 בשעה 02:20 נהג בצומת לב המפרץ (כביש 75 לכיוון יגור), ברכב בהיותו שיכור.

בדיקת הינשוף שנערכה למערער קבעה כי נמצא בגופו ריכוז של 440 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר אויר נשוף.

על יסוד העובדות הנ"ל ייחסה לו המשיבה את העבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 (להלן: " הפקודה"), סעיף 64ב(1) לפקודה, סעיף 39א לפקודה ותקנה 169א לתקנות התעבורה תשכ"א-1961.

המערער כפר בעובדות כתב האישום ובית משפט לתעבורה שמע את ראיות הצדדים והחליט ביום 1/7/10 להרשיעו בדין.

ביום 4/11/10 טענו הצדדים לעונש ובית המשפט לתעבורה הטיל על המערער את העונשים הבאים:

9 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים כמפורט בגזר-הדין, 2000 ש"ח קנס שישולם ב-4 תשלומים, או 20 ימי מאסר תמורתו, 26 חודשי פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה בניכוי 30 ימי הפסילה המנהלית ו- 5 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.

בית משפט לתעבורה הורה על עיכוב עונש הפסילה בפועל עד ליום 12/12/10.

הערעור מופנה כנגד הכרעת הדין וגזר הדין.

טענות הצדדים:

המערער סבור כי בית משפט לתעבורה שגה כאשר קבע שהוכח מעל לכל ספק סביר כי חלפו מעל 15 דקות מעת שהמערער עוכב לבדיקה ועד לבדיקתו בפועל באמצעות הינשוף. עוד נטען כי טעה בית משפט לתעבורה כאשר הסתמך על האמור בת/5 שהוא דו"ח על בדיקת שכרות באמצעות הינשוף. הדו"ח נערך על ידי השוטרת שלי מזרחי. לדעת המערער השעה שנקבעה על ידי השוטרת מזרחי, אינה נכונה.

המערער מפרט את הראיות שהיו בפני בית משפט לתעבורה ומתייחס לת/1, שהוא ההזמנה לדין וכתב האישום, לת/2, שהוא זיכרון דברים שנערך על ידי השוטרת כרמי, וממנו עולה כי בדיקת אלכוהול במכשיר נשיפון אלקטרוני נכשלה ושבעקבותיה הודיעו למערער שהוא חשוד בנהיגה בשכרות ולכן עוכב כדי לבצע בדיקת הינשוף ולשם כך, נאסר עליו לאכול, לשתות, ולעשן למשך 15 דקות.

במסגרת ראיות המשיבה הוגש ת/3 שהוא מזכר של השוטרת דנה זרובצ'ק, שבו אין התייחסות לזמנים של ביצוע הפעולות. לעומת זאת בדו"ח שערכה גם שוטרת זו, ת/4 - דו"ח פעולה ואכיפת נהיגה בשכרות, צוין בו כי המערער עוכב באופן אקראי ביום 11/7/09 בשעה 02:20, הודה ששתה בקבוק בירה, מפיו נדף ריח קל של אלכוהול, הופעתו הייתה מסודרת והתנהגותו רדומה.

בדו"ח ת/4 נרשם כי המערער לא אכל, לא שתה, לא עישן ולא הקיא ללא התייחסות לזמנים.

משהמערער עוכב מעל 20 דקות הייתה חובה להכין טופס עיכוב ואכן טופס זה נערך בשעה 02:30 -ת/8, בו נרשם כי המערער עוכב בתאריך 11/7/09 שעה 02:20.

המערער הופנה על ידי השוטרת דנה זרובצ'ק לשוטרת שירי מזרחי, על פי ת/4, שממנו עולה כי הוא נערך ביום 11/7/09 בשעה 02:35.

השוטרת מזרחי ערכה את ת/5, דו"ח בדיקת השכרות ובו רשמה כי בתאריך 11/7/09 בשעה 02:30 נטלה מהמערער דגימת אוויר נשוף. השוטרת מזרחי ציינה כי מאז הועבר המערער לטיפולה ובמהלך 15 דקות משעת העיכוב ועד לבדיקה הוא לא הקיא. השוטרת דאגה שהוא לא ישתה, לא יאכל ולא יעשן.

לדעת המערער מאז העיכוב בשעה 02:20 ועד לבדיקה בשעה 02:30 חלפו אך ורק 10 דקות זהו בעצם הנתון העולה באופן ברור מראיות המשיבה. הראיות הוגשו בהסכמה ואיש לא חלק עליהן.

עוד הפנה המערער לת/6 בפלט בדיקת הינשוף ממנו עולה כי הבדיקה התקינה בוצעה בשעה 02:42, ת/7 המתייחס לבדיקת הכיול מבלי לדעת אם מדובר בבדיקה תקינה באם לאו.